כשלמדתי
בבצלאל, במחלקה לעיצוב תעשייתי, היה קריטריון ייחודי לעיצוב מוצר טוב: "אני לא
יודע מה הדבר הזה עושה, אבל אני רוצה כזה".
ככה
הרגשתי כשראיתי את הרהיט הזה זרוק ברחוב. אין לי מושג מה זה הדבר הזה אבל אני רוצה
אותו!
כן... אני זבלנית. אבל מהסוג הטוב:)
אני תמיד מסתכלת על המדרכות ולצד פחי הזבל ומנסה לצוד מציאות (בתחום הריהוט. עם השאר קצת קשה לי...).
העניין הוא שלמצוא רהיט שבאמת שווה איסוף, זה לא פשוט בכלל.
זה הולך ככה - אני נוהגת לי באוטו, קולטת בזווית העין איזו ערימת ג'אנק ברחוב. חונה, מתקרבת, מזהה משהו עם פוטנציאל, מתקרבת עוד, בוחנת, ואז מגלה שהעץ חצי רקוב, שהמתכת חלודה מעבר ליכולת ההתמודדות שלי, שחסרים חלקים, או שזה בעצם משהו מגעיל משנות ה-80 שממרחק כמה מטרים תעתע בי... בקיצור, מסתבר שלא במקרה חפצים נזרקים לפח:)
והנה, בפעם ב..., זה קורה!
בשולחן-שידה-מתלה הזה כל המגירות ישנן (לא ברור מאליו) ונסגרות כמו שצריך (די נדיר), הפורמייקה שלמה ונקייה (ממש נדיר) והצבע והטקסטורה שלה מעולים (שיחקתי אותה!).
כאמור, אני אוהבת מציאות שלא מצריכות עבודת שיקום ואם בכל זאת אז הכי בקטנה... הפעם יצאתי ממש בזול- רק שייפתי קלות את העץ עם נייר זכוכית עדין ומרחתי פוליטורה לחידוש רהיטי עץ שקניתי בטמבוריה. הכוונה הייתה רק לנקות ולרענן, על הגוון רציתי לשמור.
אוקיי.
נקי ורענן. עכשיו מה?
לילדים. ברור. את ה"אין שם" הזה מצאתי בקרבת גן ילדים שעבר איזה רמונט. השאלה היא מה עושים איתו בבית?!
אז אפשרות אחת זה טואלט לזאטוטה.
על המגירות הדבקתי אייקונים של תחתונים-גרביים-גופיות שגזרתי מטפט אדום.
מההתחלה היה לי ברור שהרהיט הזה צריך עוד נגיעה קטנה. איזו נקודת עניין. באדום. כי תכלת ואדום זה שילוב מנצח וכשהתכלת הוא סוג של מנטה אז בכלל...
את הווים ברהיט הזה אני אוהבת במיוחד. במקום לסגור הכל בקופסאות ובמגירות, החפצים חשופים (בכוונה. מפוזרים על השטיח זה לא נחשב) ומהווים קישוט לחדר.
הצבע של הפורמייקה עובד מצוין עם הצבעוניות של אביזרי הגנדרנות של הזאטוטה. בעיני זה מתוק בדיוק במידה.
תודו שזה הרבה יותר קוּלי (אם להתחבר לסלנג של בת ה-5 שלי) מ"טואלט נסיכות" קנוי!
אפשרות נוספת היא להפוך את הרהיט לשולחן עבודה לקטנטנים-
אפשרות נוספת היא להפוך את הרהיט לשולחן עבודה לקטנטנים-
הפעם הוספתי לבבות אדומים שגזרתי מאותו טפט.
המגירות משמשות לאחסון חומרי ה"יצירה", המשטח העליון לעבודה, והמתלים משמשים לאחסון ולתצוגה של עבודות נבחרות;)
1. ששווה לפקוח עיניים ולחפש מציאות ברחוב. זה ידידותי לסביבה, לכיס ולעיצוב הבית.
2. שמילים מקצועיות כמו "פוליטורה" יכולות להסתכם בבקבוק קטן עם הוראות פשוטות שאפשר
למצוא בטמבריה ליד לבית.
למצוא בטמבריה ליד לבית.
3. שכדאי לנצל את הצבעוניות השמחה של מוצרי הילדים כדי להוסיף צבע ועניין לחלל.
רננה
*יש לך חברות שיאהבו את הפוסט? שתפי אותן!